top of page
חיפוש
  • תמונת הסופר/תתמיר זיו

האפיק הזמין והאיכותי שכנראה לא הכרתם, אבל תשמחו לנצל



בהמשך למאמר הקודם בו כתבתי על קרן חירום ועל חשיבות הזמינות של הכסף.

כעת אציג שתי אפשרויות איכותיות ופשוטות לשמירת כסף זמין.


אתחיל דווקא מהבהרה לגבי טעות שכיחה,


הכסף הזמין מיועד לאירועים בלתי צפויים שיכולים לקרות בכל רגע,

או לשימוש במועד קרוב, כמו השקעה קצרת טווח, לרוב עד שנה.

לכן, הדגש הוא על זמן - זמינות.

מניסיוני בפגישות וליווי של משפחות רבות,

לרוב מקובל להתייחס לכסף שמושקע בשוק ההון-

במניות, אג"ח או קרנות נאמנות ככסף זמין.

טכנית זה נכון, כי אכן ניתן למכור בכל רגע והכסף זמין מיידית.

אך צריך לכוון לכך שהכסף יהיה גם סולידי,

כלומר בלי תנודתיות, בלי הפסד או הפסד מינימלי.


נניח כי יש לנו השקעה של 100,00 ש"ח במניה,

אשר ירדה אתמול ב10%, כך שנותרו לנו 90,000 ש"ח.

אך אנחנו תכננו לקנות רכב היום ב100,000 ש"ח,

אנו עלולים לפספס את כל המטרה – קניית הרכב,

שבינתיים עלול להמכר למישהו אחר, או גרוע מכך,

התחייבנו על הקנייה ואנו מסתכנים בהפרת חוזה.

לכן, כשאנו אומרים זמין – אנו לוקחים בחשבון שלא נוכל להמתין,

או לחכות ל"תיקון" או עלייה מסויימת של מנייה.

לחוסר זמינות או סיכון, עלול להיות "מחיר"!


יש את אלו שמתייחסים לאג"ח -אגרות חוב, ככסף סולידי ויציב,

כפי שהתרגלנו בעשרות השנים האחרונות.

אך מאז משבר הסאב פריים, המשבר הכלכלי הגדול של 2008,

גם אג"ח כבר לא נחשב מבחינתי כהשקעה סולידית.

ניתן לראות זאת בבירור גם מנתוני השנה האחרונה,

במהלכה היו ירידות של כ11% באג"ח ממשלתיות,

שהן כביכול סולידיות לגמרי. כלומר -

אג"ח לא סולידי, לא יציב ולא דווקא בסיכון נמוך.

לכן גם לא מתאים להשקעה לפרק זמן קצר,

ככרית ביטחון או כקרן חירום.

על אותו המשקל, גם לא נכון להתייחס לכסף בהלוואות חברתיות

כגון טריא, בי.טי.בי ואחרות, כזמין או מיידי.


אז מה כן? שתי אפשרויות שיכולות לתת מענה לכסף זמין,

ברוב המקרים ולרוב המשפחות, גם בתקופה הנוכחית.


האפשרות הראשונה והמוכרת יותר היא פק"מ.

חסכון בבנק, מוכר ונגיש,

בו אפשר לבחור את תקופת ה"נעילה" של הכסף,

בין אם זה יום, שבוע, חודש, שלושה חודשים וכו'.

החסרון הוא הריבית היחסית נמוכה,

בטח לתקופות קצרות וסכומים קטנים.


למרות שהבנקים נהנו בשנה האחרונה מעליית הריבית והרוויחו מיליארדי שקלים,

הם לא מגלגלים זאת אלינו הלקוחות – הצרכנים,

וקיים פער רב בין ריבית בנק ישראל לריביות לפקדונות וחסכונות בנקאיים.


בנוסף במצב האינפלציה הנוכחי, המס על הרווח מקטין עוד יותר את הרווחים.


האפשרות השניה והטובה ביותר בחלק מהמקרים היא קרן כספית.

כלומר, קרנות נאמנות שמשקיעות באפיקים סולידים ולטווחים קצרים.

בעיקר בפקדונות בנקאיים קצרים,

מק"מ (מלווה קצר מועד שמנפיק בנק ישראל) ואג"ח של ממשלת ישראל, שבעקבות הטווח הקצר גם הסיכון נמוך מאוד.

בסה"כ זוהי השקעה פשוטה לתפעול, זמינה, סולידית ויציבה מאוד.

הבנקים נוטים שלא להמליץ על הקרן,

כי הן מניבות להם רווחים נמוכים מאשר בחסכונות בנקאיים,

בהתאם לא כ"כ אוהבים שאני ממליץ על אפיק זה.


בקרן הכספית אין עמלת קניה, מכירה או משמרת,

היא זמינה יותר מפק"מ, שכן ניתן בכל רגע לבצע מכירה ולקבל את הכסף.

יתרון משמעותי נוסף הוא במס על הרווח,

לאור האינפלציה הגבוהה כיום.


המס על פקדונות בבנק הוא 15% מהרווח הנומינאלי,

כלומר ללא התחשבות באינפלציה.

לעומת זאת, עבור קרן כספית המס הוא 25% מהרווח הריאלי.

לכן, בתנאי האינפלציה כיום של 4-5% לשנה, לא נשלם בכלל מס על הרווח

בקרן הכספית, לעומת הפסד של כ1% (!) בפקדונות.



יש לך כסף בבנק ורוצה שיעבוד עבורך בצורה המיטבית?

רוצה לדעת איך להשקיע נכון עבורך ובמאמץ מינימלי?

רוצה לדאוג לחיות את חייך כפי שהיית רוצה?



מוזמנים לפנות אלי לתיאום פגישה,

ואשמח לעזור בבחינת מצבכם וליווי נקודתי או תהליך למיקסום כספיכם, שליטה ושקט נפשי.

אני עובד במתודולוגיה בינלאומית ותיקה ומוכחת.


תמיר זיו


בטלפון 050-3225252

או מייל tamir@tzi.co.il


כלכלן משפחתי, מומחה בהגדלת הון

מנכל חברה לתיכנון פיננסי

B.A בכלכלה וניהול

רישיון פנסיוני ממשרד האוצר

הסמכה בינלאומית בתיכנון פיננסי CFP®



רוצים לדאוג גם לחברים או משפחה שיקבלו ממני את העידכון הדו שבועי?

מוזמנים להעביר להם את הקישור להרשמה



*אין לראות באמור לעייל ייעוץ פנסיוני או המלצה פנסיונית אישית. לא מהווה תחליף להמלצה מותאמת אישית*

13 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page