
כן בטח! חיסכון זה עניין הכרחי וחשוב! מחר אני מתחיל לחסוך! כמה פעמים שמעתי את המשפט הזה (ובטח גם אתם)... מה שאולי לא שמעתם, שמחקרים בישראל ובעולם מראים שרוב אילו שאמרו זאת, לא באמת חוסכים כסף כל חודש או בכלל... האינטרנט מוצף בכתבות, סרטונים ומומחים לכלכלת המשפחה, חיסכון, השקעות ועוד. יש הרבה יועצים למשפחות ועסקים לייעול כלכלי, שבונים תוכנית פיננסית שאמורה להפוך אתכם ברגע לעשירים מופלגים, או לכל הפחות להבטיח תוך כמה שנים תקציב לחופשה המשפחתית, לחלומות בפנסיה, ללימודים לילדים וכו'. אבל מחקרים וגם מניסיוני, בהיכרות ופגישות עם הרבה משפחות ובעלי עסקים שעברו תהליכים או מחשבות כאלו. זה היה להם מאוד מעניין ומלהיב בהתחלה. אבל! בסיום התהליך או החלטה, זה לא עבד ובפועל הם לא התחילו לחסוך! זה מזכיר קצת החלטה להתחיל דיאטה, להתחיל לעשות ספורט וכדומה. ש"מחר אנחנו נתחיל", או "אחרי החגים" (שכבר עברו בינתיים), או ממש עוד רגע כשנתאושש מהקורונה והיא תעבור... לכן אציע טיפ מעשי ליצירת חיסכון חודשי (באמת).הטיפ מבוסס על תחום תורת קבלת ההחלטות, בכלכלה. ובפרט על נושא בתחום זה שנקרא "החלטות פאסיביות". פרופ' יוסי יסעור, ישראלי בעל שם עולמי בתחום זה, באחד ממחקריו, ביצע מחקר על פיצה. במחקר הציעו לקבוצת אנשים לקנות פיצה "מורחבת" שכוללת בתוכה 12 תוספות (זיתים, פטריות ועוד), מי שרוצה יכול להוריד חלק מהתוספות. לעומת קבוצת אנשים אחרת, להם הציעו לקנות פיצה "בסיסית" - בלי תוספות, עם אפשרות לבחור להוסיף עד 12 תוספות. בשורה התחתונה, תוצאות המחקר הראו שהאנשים ב"פיצה המורחבת", אכלו פי 2 יותר תוספות מאילו שקנו פיצה בסיסית עם אפשרות להוסיף תוספות באופן יזום -אקטיבי. רוב האנשים השאירו את המצב כפי שהוא, או עם שינוי קטן של הפחתת / הוספת תוספת אחת או שתיים. כלומר רוב האנשים "בחרו" בהחלטה פאסיבית - להשאיר את המצב (הפיצה המורחבת / בסיסית) כפי שהוא, מבלי לשנות או ליזום. או אם תרצו, "השאלה" העדכנית של מקדונלדס צריכה להיות האם להקטין לך בשקל תשעים?! במקום האם להגדיל לך בשקל תשעים...
ניתן להשליך את נושא ההחלטות הפאסיביות גם לחיסכון חודשי.
בכדי שנוכל לחסוך ליעדים כלכליים -להוצאות הצפויות לנו כגון חתונה, רכב, לימודים, חופשה, שיפוץ, פנסיה ועוד.
במקום כמו רוב האנשים, שאומרים לעצמם שאת הכסף שנשאר בסוף החודש אחרי כל ההוצאות והתחייבויות, אותו נחסוך (ואז זה לא קורה בד"כ).
אז בדיוק הפוך. כלומר ליצור חיסכון חודשי קבוע מתאים, שצריך לבחור באופן יזום כל חודש להקטין אותו. כך ברוב המקרים נעמוד בו כי נוותר על הוצאות מיותרות אחרות ונוכל באמת לחסוך וכמו שצריך.
זה ההבדל הרבה פעמים בין תוכנית פיננסית כלכלית משפחתית שנשארת על הנייר (או קובץ במחשב) לבין תוכנית שעובדת ומגשימה את היעדים הכלכליים של המשפחה או העסק.
כי אנו כיום מוצפים בהרבה ידע, אבל הידע לא גורם לשינוי התנהגות במשפחה או בעסק, לכן חשוב לבנות תוכנית כלכלית פיננסית מוצלחת ומעשית - שלא רק נותנת ידע אלא גם משנה התנהגות ומתבצעת בפועל ולא רק על הנייר.
רוצים להפסיק להגיד שרוצים לחסוך, אלא להתחיל לחסוך בפועל?
יש לכם חסכונות שלא יודעים אם עובדים עבורכם הכי טוב שאפשר?
רוצים לבדוק איפה החסכונות שלכם ולוודא שמתאימים לכם?
מוזמנים ליצור קשר במייל, טלפון ואעזור בשמחה.
והפעם בפינתנו מילון סינית פיננסית – עברית השלם של תמיר זיו-
"מקדם קיצבה"-
בעברית פשוטה מבטא את יחס המרה מהחיסכון בפנסיה לסכום הפנסיה החודשית שתתקבל. מושפע ממספר גורמים, כגון גיל, מין ועוד.
יש תוכניות בהן יחס ההמרה הזה מוסכם (מקובע) מראש בחוזה ההצטרפות. לכן נקרא לעיתים "מקדם קיצבה קבוע".
תמיר זיו טלפון 050-3225252 דוא"ל - tamir@tzi.co.il
מוזמנים לכתוב לי שם ומייל של חברים או משפחה שיכול לעניין אותם גם, העידכון הדו שבועי ואשלח גם להם, ללא עלות. יום טוב והרבה בריאות ואושר!... *אין לראות באמור לעייל ייעוץ פנסיוני או המלצה פנסיונית אישית. לא מהווה תחליף להמלצה מותאמת אישית*
Comments